לטינית - זה ... מילים בלטינית

האלפבית הלטיני, או בלטינית - בעיקר בכתב אלפביתי, אשר הופיע לראשונה לפני הספירה 2-3 המאה, ולאחר מכן התפשטה ברחבי העולם. נכון להיום, הוא מהווה את הבסיס עבור רוב השפות והוא מורכב 26 תווים שיש להם מבטא שונה, השם ואלמנטים נוספים.

תכונות

אחד וריאנטים הנפוצים ביותר של כתיבה נחשבת לטיני. אלפבית מקורו ביוון, אבל זה נוצר לחלוטין בשפה הלטינית של המשפחה ההודו-אירופית. נכון להיום, התסריט הזה משתמש רוב עמי העולם, כולל כל אמריקה ואוסטרליה, רוב אירופה, כמו גם מחצית אפריקה. תרגום ללטינית אהיה יותר ויותר פופולרי, וברגע זה הוא חזק מחליף קירילית סקריפט ערבית. האלפבית זה נחשב אפשרות כללית וכלל-אנושית הופך פופולרי יותר משנה לשנה.

במיוחד אנגלית נפוצה, ספרדית, פורטוגזי, צרפתית, גרמני ולטיני איטלקים. ברית מרבה להשתמש בו יחד עם סוגים אחרים של כתיבה, בעיקר בהודו, יפן, סין ומדינות אחרות.

סיפור

הוא האמין כי היוונים, ב ייחום בפרט, הם המחברים המקוריים של כתיבה, אשר מאוחר יותר נודעו בשם "לטיני". יש אלפבית הדמיון מוטל בספק עם הכתיבה האטרוסקית, אך השערה זו יש הרבה סוגיות שנויות במחלוקת. בפרט, לא ידוע בדיוק איך תרבות זה הצליח להגיע לרומא.

מילים באותיות לטיניות החלה להופיע לפני הספירה 3-4 המאה, וכבר ב במאה ה -2 כתיבה הוקמה וכללה 21 תווים. לאורך ההיסטוריה, חלק מהאותיות שונו, בעוד שאחרים נעלם והופיע שוב אחרי מאות שנים, וכמה דמויות חולקו לשתי. כתוצאה מכך, במאה ה -16, לטיני היה זהה זה עד עצם היום הזה. למרות זאת, בשפות רבות יש מאפיינים משלהם הגירסות לאומיות נוספות, אולם, הם רק שינוי מסוים של האותיות הקיימות. לדוגמה, n, et al.

בניגוד לספרות יוונית

לטינית - הוא הכתיבה, אשר מקורו ב היוונים המערביים, אבל יש לו תכונות ייחודיות משלו. במקור את התסריט היה די מוגבל, קטועה. במשך הזמן, את הסימנים ממוטבים, והוא הופק באופן כללי, כי המכתב צריך ללכת אך ורק משמאל לימין.

באשר להבדלים, באלפבית הלטיני הוא מעוגל יותר מאשר היווני, כמו גם את שימוש גרף מרובה עבור וצליל [ל]. ההבדל נעוץ בעובדה כי האותיות K ו- C החלו לבצע כמעט פונקציות זהות, ואת השלט של K, בכלל, לזמן את הסכמתם לשימוש. עדות לכך היא עדות היסטורית, כמו גם העובדה כי אלפבית אירית וספרדית המודרנית עדיין לא משתמשים הטור הזה. כמו כן, מכתב יש הבדלים אחרים כוללים וריאציה ב סימן ג G V ו- הופעתה מן י 'הסמל היווני

כולל דמויות

יש מודרני לטיני האלפבית שתי צורות בסיסיות: כל הכמוסות (באותיות גדולות) וזעיר (קטן). האפשרות הראשונה היא יותר עתיקה, כמו החל לשמש בצורה של אמנות הדפס 1 לפנה"ס כל המכסים שלטו סקריפטוריום אירופה כמעט עד תחילת המאה ה -12. יוצאי הדופן היחידים היו אירלנד ודרום איטליה, אשר מזה זמן רב בשימוש בגרסה לאומית של כתיבה.

עד המאה ה -15 תוכנן לחלוטין וזעיר. דמויות כאלה ידועים כמו Franchesko Petrarka, ליאונרדו דה וינצ'י, כמו גם אישים אחרים של תקופת הרנסאנס, עשו הרבה כדי להציג פונטי הקלדת אותיות קטנות. על הבסיס של האלפבית פתח סוגים לאומיים בהדרגת כתיבה. אפשרויות גרמניות, צרפתית, ספרדית ועוד היו שינויים וסימנים נוספים משלהם.

האלפבית לטיני בתור בינלאומי

סוג של כתיבה זו ידועה כמעט לכל אדם על פני כדור הארץ שיודע לקרוא. זאת בשל העובדה כי האלפבית או אדם מקומי, או נפגש עם אותם השיעורים בשפה זרה, מתמטיקה ועוד. הדבר מצביע על כך הלטיני - הוא כותב ברמה הבינלאומית.

כמו כן, מדינות רבות שאינן משתמשות באלפבית, השתמשו באתר תקן מקביל. זה חל, למשל, מדינות כמו יפן וסין. כמעט בכל השפות המלאכותיות המשמשות הליבה שלה הוא האלפבית הלטיני. ביניהם, אספרנטו, עידו, ואחרים. לעתים קרובות אתה יכול גם למצוא תעתיק באותיות לטיניות, כי לפעמים אין שם נפוץ מונח ספציפי השפה המקומית, מה שהופך אותו הצורך להעביר למערכת סימן קונבנציונלית. כתוב באותיות הלטיניות, ולכן כל מילה יכולה להיות.

אלפבית ליטון האחרת

הלטינית משמשת ברחבי העולם לצורך שינוי השפות שמשתמשות סוג של כתיבה שונה. תופעה זו ידועה תחת המונח "תעתיק" (המכונה לעתים תרגום באותיות לטיניות). הוא משמש כדי לפשט את התהליך של תקשורת בין אנשים מלאומים שונים.

כמעט בכל השפות שמשתמשות בכתב שאינו לטיני, הם הכללים הרשמיים של תעתיק. לרוב נהלים אלה נקראים ליטון, כפי שיש להם רומן, כי הוא, ממוצא לטיני. לכל שפה שולחן מסוים, למשל, ערבית, פרסית, רוסית, יפנית, וכו ', אשר מאפשרים כמעט לכל מילה מתועתקת לאומית.

לטינית - היא הנפוצה ביותר בעולם הכתיבה אלפביתי, שמקורו באלפבית היווני. הוא משמש בעיקר בשפה כבסיס, כמו גם הידועה כמעט לכל אדם על פני כדור הארץ. בכל שנה, הפופולריות שלו הולכת וגדלה, מה שהופך את האלפבית המשותף בינלאומי. בשפות שמשתמשות סוגים אחרים של כתיבה, שולחנות מיוחדים זמינים עם תעתיק לאומי המאפשר Romanize כמעט כל מילה. זה הופך את התהליך של דיאלוג בין מדינות ועמים פשוט וקלים.