מרשם משחה בלטינית: תכונות הקובע כללים

כאשר מטופל מגיע קבלה הביע את תלונותיהם עובד הבריאות, לאחר בחינת אנמנזה הרופא קובע, למשל, מרשם משחה בלטינית, משום שלא כל צורה שאתה יכול לקנות. כמה יכול להיעשות רק.

חלץ צורות מינון. הוראות כלליות

מתכון - מרשם רופא בכתב הרוקח על כל המרכיבים של התרופה כדי להיות מיוצר. מרשם משחה בלטינית עשוי לכלול:

• בסיסי משחה, אשר הם של בעלי חיים, ירקות, מינרלים או מוצא סינטטי.
• העיקרון הפעיל העיקרי. אם זה אחד, זה - משחה פשוטה, אם שניים או יותר - מסובך.

גיבוש הסמים הוא על השפה הלטינית. שים לב שכדי להשתמש ב רוסיה כתוב ברוסית, שכן הוא מיועד חולה שאינו דובר הלטינית.

מה כלול במתכון

טפסים לקביעה סטנדרטי בהכרח כולל:

• דבש בול. מוסדות.
• הערה, מבוגר או מרשם של ילדים. זה מדגיש את הזכות.
• מועד ההנפקה.
• שמו של החולה. בן כמה הוא שנים מלאות.
• שם רופא. זה יכול להיות חותם.
• מתכון ותרופות.
• הערה הרוקחת לפליטת החולה.
• הערה המטופל כיצד להשתמש בו (פעם ביום, פעמיים עד שלוש פעמים, וכו ').
• חתימת רופא, החותם העגול האישי שלו.
• חותמת עגולה של מוסד רפואי, שבו עומדת במרכז - "המתכון".
• תקופת ההתיישנות של פעולה.

אלה הם הכללים הקצרים מרשם.

החלק העיקרי של מרשם

מתכונים מסורתיים כתבו בכתב לטיני. המחקר שלו בכל בתי הספר לרפואה. רופא מודרני לעתים קרובות קובע מרשם בצורה מקוצרת. לטיני עבור רופאים מציע מתכון מתכון במקרה הקניין. אך אליה וקוץ בה, במקום מלא Unguentlim, שנכתב Ung מקוצר. תמיד באות גדולה, כמו גם השם של הבסיס, למשל Lanolini. אול. במקום Oleum (שמן), לייתר דיוק עולים, ובסופו של דבר יחס הקניין "אפרסק», Persicori.

השם של כל רכיב שכתוב בשורה חדשה. זה לא מסתיים עם מרשם עבור לטיני משחה לחולים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס. הוא מורכב יותר מים. זה כתוב גם בצורה מקוצרת, ועל הקו הבא: אמן ישראלי. במקום Aquae distillatae (ליתר דיוק, זה נראה כמו Aq. Destill). השורה הבאה מציינת את הסכום הרצוי. הנה המתכון והקוץ המתוארת לעיל בלטינית:

Ung. Lanolini.

אול. persicori.

Aq. Destill.

30.0.

השורה הבאה היא עבור המטופל לרוסית. משחה: לשמן את העור p 2. ליום. זה המתכון כולו וקוץ בה בלטינית.

למה רופאים הם בשפה נכחדה

רופאים - קהילה מקצועית סגורה. הם השתמשו בשפה הלטינית, מכמה סיבות.

• ראשית, זה הוא מחווה למסורת העתיקה. בימי השיא של רפואה ואת המסות שלה התרחשו בתקופה של עת עתיקה רומית. כדי לנצל את הידע שלהם, כל רופא שמכבד את עצמו דבר לטיני, קרא וכותב על זה. המערכת של ימי הביניים כולו החינוך כרוך בהכרח ידע בלטינית, וזה, כמובן, נהגו אנשים משכילים רק יכול להבין מהו ההרכב של התרופה, ואף אחד לא היה מסוגל עצמית תרופות.
• שנית - זהו הפיצול של אירופה בימי הביניים, שם הם מדברים בשפות שונות. לטיני בא כמו אוניוורסלי, שמבין רופאים, עורכי דין, פילוסופים. אז להתגבר על מחסום השפה באוניברסיטה כי עמד בין התלמידים לבין עצמם ועם מוריהם. למד זה לא היה קשה מדי, כי חלק הארי של השפות הרומאניות מבוסס על לטינית. במאה ה XIX, תפקיד זה מבוצע על ידי הצרפתים, ובסופו של XX - אנגלית כשפה אוניברסלית של תקשורת בינלאומית. אבל הלטינית כבר מושרש במדע והמשיך לחיות ולשרת רפואה. בנוסף, אל לנו לשכוח כי לטיני במערב אירופה נתמכה על ידי הכנסייה הקתולית. הרופא המודרני, פתיחת מגזין מיוחד בשפה זרה בכלל יבינו מה עומד על הפרק, שכן השמות העיקריים הם בלטינית או בחום לטיני.
• התאמת מקצועי. לימוד לטיני מגלה סטודנטים עצלים ורשלנים בחטיבות בשנה הראשונה ו מאפשר לך לסלק את הניטל, אשר להזיק למטופלים. במהלך הסבבים בבתי חולים, שבו מטופלים עם חמור, רופאים יכולים להשמיע את דעתם ישירות לבית בלטינית, מבלי להשפיע על הרגשות של החולה ובני משפחתו. רק להגיע להסכם מסוים בינם לבין עצמם, הם בעדינות, לא ישר במצח, על פי המטופל ומשפחתו על איך הדברים הולכים ומה התחזית.