כמה תווים בשפה הסינית? המספר משתנה בהתאם למצב

הסיני הוא אחת השפות בכתב העתיק ביותר בעולם. ההיסטוריה שלה חוזרת לפחות 3 אלף. שנים. הכתובות על זה נמצאו על פי שריון צב משושלת שאנג (1766-1123 לפנה"ס. א).

ההיסטוריה של הכתב הסיני

הדקדוק הסיני צעיר מן שומרית או מצרית, אך אין ראיות כי המצאת הכתב בסין הייתה בכל תסריט מגורית דרך במזרח התיכון. הדוגמות המוקדמות של אותיות הסיניות הן עתידות טקסטים על עצמות פגזים. הם מורכבים שאלה ותשובה לרואה. בכתב מוקדם זה מראה כי בימים הראשונים של הפיתוח שלה, זה היה מבוסס על ציורים. לדוגמא, המילה "פרה", תארה את ראש הבהמה, ואת "ללכת" - תמונה של כף הרגל.

במשך הזמן, עם זאת, הכתב הסיני עבר שינויים רבים, וכבר בזמנו של שושלת האן (206 לפנה"ס -.... 220 לספירה), היא איבדה הרבה צִיוּרִיוּת שלה. דמויות מודרניות נוצרו במשך מאות שנים III ו- IV n. e. באופן מפתיע, אך לאחר שהם כמעט לא השתנו. בנוסף טפסים סטנדרטיים, יש גם כמה כתבי יד. Tsaoshu הנפוץ ביותר Xingsheng. הסוג הראשון הוא קשה מאוד לקרוא לאנשים שאין להם הכשרה מיוחדת. Xingsheng הוא סוג של פשרה בין מהירות גבוהה tsaoshu סקריפט סטנדרטי. טופס זה נמצא בשימוש נרחב בסין המודרנית.

כמה תווים בשפה הסינית?

כדי לייצג כל מילון מורפמה, הסינים להשתמש תו בודד ייחודי. הרוב המכריע של תווים כתובים הגירסות של צלילים מדוברים שיש משמעות. למרות שמערכת הכתיבה המגוונת לאורך זמן בשל מהפכות ותהפוכות פוליטיות, עקרונותיה, יחד עם הדמויות נשארת ברובם אותו.

אז כמה תווים בשפה הסינית? למרות מספרם מוערך של עשרות אלפי (למשל, מילון "ג'ונגואה tszyhay" מכיל יותר מ -85 אלף. Logograms), רובם מצאו רק בטקסטים היסטוריים אינם ברורים או איות של אותה מילה. מילון גדול מכיל בדרך כלל 40 אלף. סימנים ולקרוא את העיתונים הוא מספיק כדי לדעת 2-3 אלף. סמלים.

לכן, התשובה לשאלה כמה תווים בשפה הסינית, תלוי מה הם האמינו. אם אתה משתמש בשיטה המשמשת בסין, המספר שלהם הוא אינסופי בפוטנציה, כמו גם מספר bzgranichno איותים האפשרי, חלופות וטעויות טיפוגרפיות.

למרות העובדה כי ישנם ניבים סיניים רבים, השפה הכתובה היא צורה נפוצה של תקשורת. גם אם אנשים לא מבינים את זה לתושבי מחוזות אחרים, הם מסוגלים "לדבר" עם עיפרון ונייר. כתב סיני ניתן לחלק לשלושה סוגים: פשוט, מסורתי ו פונטי. יתר על כן, יש גם טופס הנקרא "Pinin", המייצג את האותיות לטיניות הסיניות התעתיק.

סיני אלפבית

מערכת הכתב הסיני אין האלפבית של סימנים להעברת יחידות קול, או פונמות. במקום זאת, הוא מורכב מסדרה של שלטים או לוגואים, שהן יחידות של משמעות או מורפמה (כלומר. א המילה). כמו בכל שפה אחרת בסין ישנם אלפי מילים. לכן, מערכת הכתב הזה דורש אלפי סימנים לייצג כל אחד מורפמת הייחודיים שלהם.

בעת כתיבת תווים שונים באמצעות "האלפבית" של השפה הסינית, מורכב 12 אלמנטים גרפיים בסיסיים. כמה תווים להכיל רק שורה אחת או שתיים, בעוד שאחרים עשויים להיות עד 84. למרות הפערים בין האותיות הסיניות לא מסופקים, מאז תום המערכת בכתב XIX המאה נוספו עם כמה סימני פיסוק בסיסיים. לדוגמא, את העיגולים החלולים לסמן את הסופה של משפטים, כמו פסיק, קריאה וסימני שאלה.

מילות סיניות, דמויות במקור מתוארות אנשים, חיות או חפצים, אך במשך המאה השנים הפכו מסוגננת יותר ויותר כבר לא דומה למה שהם מייצגים. למרות שהם קיימים כ -56 אלף, רובם המכריע של אותם הם מוכרים לקורא טיפוסית -. יש צורך לדעת קרוא וכתוב רק 3000 מהם. אולי דמות זו היא אמינה רק לענות על השאלה, כמה אותיות סיניות.

logograms מפושטת

הבעיה של אימוני אלף תווים 1956 הובילה את העובדה שכתיבת האותיות הסיניות הופשטה. כתוצאה מכך, כ 2000 logograms להיות קל יותר לקרוא ולכתוב. הם גם לומדים בכיתות מנדרין סיניות בחו"ל. סימנים אלו פשוטים, דהיינו פחות הם אלמנטים גרפיים מ קונבנציונלי.

דמויות פשוטות היו קיימות במשך מאות שנים, אך נכללו באופן רשמי את התסריט רק לאחר קום PRC ב 1950, כדי להגדיל את האוריינות של האוכלוסייה. logograms הפשוטה משתמשת עיתון יומי פופולרי "עיתון העם", הם משמשים בחדשות כתוביות וידאו. עם זאת, אנשים שאינם כתובים היטב, לא יכולים לדעת את הנוסח המסורתי.

מערכת זו היא סטנדרטית בסין (למעט הונג קונג) ו סינגפור, וסינית מסורתית ממשיכה להיות הסטנדרט עבור הונג קונג, טייוואן, מקאו, מלזיה, קוריאה, יפן ומדינות אחרות.

בכתב פונטי

אם כבר מדברים קנטונזית יצר מערכת משלהם של סמלים פונטיים. סימנים אלה משמשים בנוסף באותיות סיניות מסורתיות, למשל, את הקומיקס או חלקי בידור של עיתונים ומגזינים. לעתים קרובות הדמויות הללו לא ניתן למצוא במילון. logograms הפורמלי משמש להעברת קנטונזית.

Pinyin

במאמץ להפוך את השפה הסינית יותר המובנת לסין המערבית פתחה את המערכת "Pinyin". כדי להעביר את המילים שהיא משתמשת באותיות הלטיניות. בשנת 1977, הרשויות הסיניות הפכו בקשה רשמית לאו"ם על השמות הגיאוגרפיים בסין באמצעות מערכת Pinyin. Pinyin משמש ידי מי הם מכירים טוב יותר את האלפבית הלטיני לומד לדבר סינית.