כותרת מצחיקה של הספר - שגיאה או סיבה להעניק את הפרס?

בדרך כלל כבר על העטיפה של הקורא יכול להבין למה לצפות. עם זאת, הכותרת של הספר היא לעתים קרובות תוכן תורות מצחיקות לתוך הפאזל. לפחות, עבודות אלה לרומם את מצב הרוח, וזה בסדר.

אלה לטובת כותרי ספרים האבסורדיים נותנים פרסים?

קיומה של "אנטי-פרס", אשר מספק את היתרונות המפוקפקים, יכול להתפאר בכיוון אמנות רב. הספרות אינה להישאר בשוליים. פרס תרשים הפרס, שנוסד על ידי אותה החברה ואת המגזין סביר המוכרת, נתון על תואר הספר המצחיק.

המחבר לא קיבל שום פרס, למעט תשומת לב מיוחדת. אבל הקורא אשר הציג מועמדות בספר, המנצח מוענק בקבוק יין או שמפניה.

מעבר לשמות שערורייתיים של שלושה זוכים?

שם מצחיק אינו מתחייב כי התכנים של הספר יהיו בדיוק כמו כיף. זה צריך להעריך לפחות שלושה זוכים ידועים פרס פרס תרשים.

• "בישול עם חרא" (2011). המחבר לא אומר שום דבר רע! למעשה, פו - הוא שמה. לדברי תאונה קטלנית של פו המילה האנגלית אינה "סרטן" בתאילנדית, וכן מונח סלנג צואה. באוסף קולינרית קבוע זה הוא קיבל את הפרס על שם ספר מצחיק.
• "אנשים שלא יודעים כי המלח: איך הם מייחסים לעצמם תמימים עוברי אורח ומה לעשות" (2005). שם מוזר ואפילו מפחיד מוצדק. זה בספר של רוחות המתים ואיך להיפטר מהם.
• "איך קקי על תאריך" (2013). תוכנו של הספר הוא ברור לחלוטין מהסרט המקורי. באופן מפתיע, המגזין עובד סביר המוכר אמר אופוס הוא לא רק שם של כיף, אלא גם עבור תוכן שימושי. למרות העורך השני לא מסכים איתו, אבל רק ציין כי "מקבל קאל הפרס."

כפי שאתה ספרי ילדים כאלה?

מבוגרים, כמובן, המוזרויות שלהם. אבל המחברים הונחו על ידי בבחירת שמות ספרי ילדים כאלה?

סיפורן של חפרפרות

לא ברור מדוע הנושא של צואה כך מושך מעריצים של הז'אנר מִכתָבִי. אבל לא לשים לב ספרו של ורנר Holzvarsa קשה. אחרי הכל, אגדה של ילדיו "על נקודת החן הקטנה שרצה לדעת מי עשה את זה על הראש שלו" - מחקר אמיתי.

העלילה היא די nezateyliv. השומה חייבת לצאת מן הבור כדי לצפות בזריחה. בנקודה זו, הנחית את ראשו "חפץ מוארך מוזר הדומה נקניק", זיהוי אשר לא יגרום לקורא קשיים. יתר על כן, יצור המסכן יחפש את האשם, ללמוד בפירוט את תהליך יצורי חיים שונים עשיית צרכים.

ראה את האור של אופוס גרמנית על תהליכים טבעיים לא יכלו מיד. עם זאת, גם לאחר פרסום הבסיס להפקות תיאטרון והוא תורגם ל -27 שפות.

מישה דודה, דוד טניה

בניגוד לספר הקודם, "אשתו של ניו אבא, ששם רוברט" נכתב עם מטרה רצינית. המחבר מסביר בצורה חיובית לילדים שהינם הומוסקסואלים, ומסייע לצמצם את ההשלכות של נישואים בין בני אותו מין אחד ההורים. בסיפור, אביו של הדמות הראשית עוזב את המשפחה לגור עם חבר חדש.

ספרים הם בספק. לכן, בזמן שהוא ידוע רק כסיפור לילדים עם השם המוזר.

מה עוד ילדים צריכים לדעת מילדות?

אם שאל ילד נישואים חד-מיניים באמת יכול להתמודד בשנים הראשונות, מה ניתן לומר על הסמים? המחברים של הספר האמריקאי "זה פשוט דשא," בטוח כי ולהסביר לילד כי מה שאפשרי כבר מגיל 3 שנים!

הדמות הראשית ג'קי מתעורר מן ריח מוזר, מה שמוביל אותו אל חדר השינה של ההורים. אמא ואבא, לביצוע פנאי מפמפם חשיש, אל תהססו לארגן טיול ילד לעולם של מריחואנה.

כדאי לשים לב לעובדה שהספר הזה יוצר גישה חיובית לתרופה. "זה פשוט דשא!" - אומר המחבר. תוך ציון כי ילדים קטנים השימוש בו עדיין לא שווה את זה.

מה אמרת?

כותרת מצחיקה של הספר - הוא לא תמיד הבחירה של המחבר. לפעמים במצבים מביכים להתעורר כאשר אנשים שומעים לראשונה על המוצר. רוב המחדלים הללו שומעים ספרנים:

• "שלוש בסירה אחת, עונים וכלבים", ג'יי קיי ג'רום.
• "עברינות קאזאן" פ מ דוסטויבסקי.
• "בלוק במכנסיים," מיאקובסקי V. V..
• "התפסן סוסי ים" ד ד Selindzher.
• "אוי הערפל" א ס Griboedov.

כמה ספרים עם שמות מוזרים יש תוכן מעניין ושימושי. אבל רוב המהלך הזה משמש רק כדי למשוך את תשומת לבם של קוראים. אולי מחבריהם צריכים לקחת אות מן הקלאסיקה ואת להסתמך על האיכות, ולא מזעזע.