אלזה טריולה: ביוגרפיה, יצירתיות

אלזה טריולה - סופר ומתרגם, עקב אשר את שמותיהם של נציגי הפרוזה ושירה המועצות נודעות מחוץ לרוסיה. בבית זה עכשיו יותר הידוע בכינויו אחותה הצעירה של המוזה Vladimira Mayakovskogo. אחרי שעזב את רוסיה הסובייטית בשנות העשרים המוקדמות, טירול הקדישה את חייה כדי יצירה ספרותית. זה בזכות התרגומים שלה בספרות הרוסיה התגלו על ידי קוראים צרפתים.

ברוסיה

אלזה טריולה נולדה ברוסיה. הורים בשם שלה Ella, אבל היא שינתה את השם של ההגירה. הכותב משפחה טריולה בירושה מבעלה הראשון.

האב - סרגיי קגן - גדלתי במשפחה יהודית, התחנך בעיר הבירה והפך עורך דין ידוע. אמו היתה פסנתרנית. אלזה, כמו גם אחותה הגדולה ידעה כמה שפות אירופאיות, כמובן, מגיל צעיר לנגן בפסנתר. כמו הג'ינג'ית הלילית, שהנציח משורר הסובייטי הגדול, אלזה לא נשללה לב גברי. תשמור על זה הסופר ויקטור שקלובסקי, משורר הפוטוריסטי וסילי קמנסקי, הבלשן רומן יאקובסון. בעלה הראשון היה אנדרה-Per Triole, שלקח אותה הרחק רוסיה הסובייטית.

בטהיטי

על האי טהיטי, הזוג בילה קצת יותר משנה. אבל זה לא צריך להעריץ את גן העדן האקזוטי. נישואים מוקדמים נמשך זמן רב מדי. אלזה טריולה נסעה לאירופה, שם גט. זכרונות של שהותם באי מוקדש הרומן "טהיטי".

בברלין

לפני שיצאתי אל בירת גרמניה, אלזה טריולה בילה זמן בלונדון, שם עבד בסטודיו האדריכלי. אבל במרכז ההגירה הרוסית במאה העשרים המוקדמות היה עדיין בברלין, אשר בקרוב יצא הסופר. בעיר הזאת, זה הוצא מספר רב של ספרים ועיתונים בשפה הרוסית. לתקופה זו כוללת את היצירה הראשונה. בעוד בתי הוצאה לאור בברלין עבד אלזה טריולה. ספרים שנכתבו במהלך שהותו בברלין, היו עדיין די חלשים. איפה ערך רב עבור הביוגרפים יש ספר שקלובסקי "CSB", אשר מוקדש לתקופת ברלין בחי טירול.

טריולה ואראגון

זה הופך שנים בפריז רוויות יותר. כמה חודשים היא גרה בבית מלון מונפרנס. וזה היה בבירה הצרפתית פגש את הסופר לואי Aragona אלזה Triole. ביוגרפיה היא קשורה באופן הדוק עם האיש. החל בפריז, הרומית Triole ואראגון נמשך ארבעים ושתיים שנים. על ספרות רוסית וצרפתית מוזה חייו האישיים היו הרבה שמועות. לדברי אחד מהם, הבעל השני של טירול היה רודף שמלות חסר תקנה. מצד שני - כדי להסתיר את ההומוסקסואליות ונישואיו בשבילו היה כיסוי נוח.

בפריז

בשנים פריז אלזה נסובו בלעדי בחוגים יצירתי. חיי תרבות מניין בשנים הראשונות יחד עם אראגון הופסקו בעקבות קשיים כלכליים. לפני שפגשתי המשורר הצרפתי אלזה ספק בעלה הראשון. עם הנישואין החדשים השתנה. אגרות אראגון בקושי מספיק כדי לחיות.

שרשראות

המשפחה החדשה של אלזה לקחה את היוזמה. תחילת הספרות הצרפתית של המאה העשרים מתאפיינת הופעתה של מגמות חדשות, שאחת מהן - סוריאליזם. יצירות שנעשו בכיוון זה היו רחוקים יצירתיות טירול, אשר נטו יותר פרוזה ריאליסטית. צריך לעבוד קשה כדי להאכיל את עצמם אראגון היה למשפחה צעירה. ואלזה החלה להרוויח תכשיטים להתפרנס. תקופת החיים קשה היא לא בלי אירוניה, הסופר תאר בספרו "השרשרת". עבודה זו - אחד הבודדים שנכתבו ברוסית. חוסר יכולת להתפרסם בברית המועצות הובילה העובדה בספרות צרפתית הועשר מחברם של ספרים אשר שפת האם תמיד נשאר רוסית.

גונקור

בצרפת, הפרס הזה הוא היוקרתי ביותר בתחום הספרות. והוא הוענק פרס גונקור על ספרו טירול "אוהבי אביניון." יצירה שפורסמה לראשונה במהלך המלחמה, באחד הדפוס המחתרתי. זה טירול שקף את החוויות שחוו במהלך המלחמה. יחד עם בעלה, הסופר נאלץ להסתתר ושניהם לשהות במסתור היה הדרך היחידה לשרוד. הוא היה קומוניסט, שהוא - ממוצא יהודי מהגר רוסי. הספר יצא לאור תחת שם בדוי. הפרס הוענק בשנת 1944, טירול.

לאחר המלחמה,

כשהסתיימה המלחמה, ב טריולה ואראגון נכתב חיים שונים לחלוטין. הם הפכו לסלבריטאים. הוא זקוק שנים היו מאחורי. במיוחד נערץ מפלגת ההתייחדות במדינות הסוציאליסטיות. נראה קומוניסטי כמו אראגון טריולה נגרם מבוכה גם בקרב מי שטופל כבוד עבודתם. גם כאשר האמת על ההדחקות של סטאלין נודעה, הם לא משמיעים מלת החרטה.

בצרפת, רבים ראו את ההתנהגות של טירול, ומעל לכל, את הפחד של ההורים ואחותו, שנשארו בברית המועצות. והיה עוד משהו שמזכיר אכזבה הרגיש אלזה טריולה. ציטוטים מהיום הוודאות לה לדבר בבירור תשובה שחווה בשנים האחרונות לחייו. מכשיר בידי השלטון הסובייטי - מה שנקרא עצמה פעם טירול.

הרומן האחרון פורסם בשנת 1970. זה נקרא "הזמיר משתהה בהתחלה." באותה השנה היא שנת מותו של סופר צרפתי ממוצא הרוסי. האחות הגיעה טירול הלוויה, ליליה בריק. הלוויה הניחה חברי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. מאוחר יותר, החברה של האוהדים של אראגון טריולה אורגן בצרפת. המהדירה, שבו בני הזוג בילה את השנים האחרונות, המוזיאון מורכב.

בספרו, המוקדש Elze Triole, שקלובסקי שוב ושוב הביע את הדעה כי היקף העולמות התרבותיים של שתי המדינות אינו אפשרי. ככל הנראה, הוא טעה. אלזה טריולה - סופר, אשר נכנסה להיסטוריה של ספרות צרפתית, אך נותרה רוסי. אפילו למרות העובדה כי במשך שנים רבות לא כתב בשפת האם שלהם.